ברצועה שולט ארגון שדבק במאבק אלים נגדנו. כדי להגן על עצמנו אנחנו צריכים לבודד את הרצועה מאתנו ומהגדה

המשפט הבינלאומי מאפשר לישראל להטיל מגבלות תנועה על הרצועה מסיבות ביטחוניות, אבל מחייב אותה לאזן בין הצרכים הביטחוניים לבין חובתה לאפשר חיים אזרחיים תקינים. האם איזון זה נעשה כראוי? האם איסור על מכירת סחורות מעזה בגדה תורם לביטחון, גם אם אותן הסחורות ממילא עוברות דרך ישראל בדרכן לחו"ל? האם האיסור הגורף על מעבר סטודנטים מעזה לגדה עולה בקנה אחד עם חובתה של ישראל לאפשר התפתחות והשכלה? אנחנו חושבים שלא, ובכל מקרה על מערכת הביטחון להסביר את המדיניות ומדוע היא נחוצה.